בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' באסל ואח'

החלטה

תביעה כספית שהוגשה על-ידי בנק המזרחי-טפחות בע"מ (להלן: "הבנק").

לפי האמור בכתב התביעה, נותרה יתרת חוב בחשבונו של הנתבע 1, לה ערבה הנתבעת 2.

הנתבעים עתרו למתן הרשות להגן וטענותיהם פורטו בתצהירים.

הנתבע 1 לא התייצב כלל לחקירה ונסיבות היעדרותו לא הובהרו עד תום שכן, מטעמו לא הומצאה תעודה רפואית ערוכה כדין. אף על פי כן, ויתר ב"כ התובע על חקירתו והסכים לסכם את התיק.

בדברי הסיכום חזר בא-כוח הנתבע 1 על טענת לקוחו לקיפוח בחישוב העמלות בבנק.

הגם שבשלב מתן הרשות להגן אין בית-המשפט נכנס בעובי הקורה ואין הוא קובע ממצאים עובדתיים, עדיין, על המבקש להיכנס בשערי בית-המשפט ולעמוד בחובת פירוט מינימאלית.

המבקש אינו יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות, כפי שעשה הנתבע כאן.

הנתבע, הטוען כי חישובי העמלות בהן חויב חשבונו הגדילו את חובו שלא כדין, לא הציג ולו נתון מינימאלי בעניין זה ולא עשה כל שימוש במסמכים שהומצאו לו לבקשתו בעניין.

אשר על כן, סבורני כי אין מקום ליתן לנתבע 1 רשות להגן.

אשר לנתבעת 2 – זו טוענת להטעיה מצד התובע ועל שיתוף פעולה בינו לבין הנתבע 1, שהיה בן-זוגה באותה התקופה.

בעניין זה, הצביע בא-כוח התובע על קשיי מהימנות וסבירות העולים מגרסתה, אלא שכאמור לעיל, אין בית-המשפט נכנס בשלב זה לשאלות של מהימנות, אף שהתרשמתי כי הגנתה של הנתבעת 2 בנקודה זו, קלושה ביותר. בשלב זה, עלי לצאת מהנחה, לפיה תצליח הנתבעת 2 להוכיח את טענותיה ואם תצליח, יהא בכך כדי להדוף את התביעה נגדה. במקרה כזה, יש ליתן לנתבעת 2 רשות להגן, למעט ביחס לסכום בו הינה מודה, היינו 50,000 ₪. ביחס לסכום זה, מאשרת הנתבעת 2 כי התכוונה לערוב לחובותיו של הנתבע 1 ולכן, כנגד חלק זה של התביעה לא קיימת כל הגנה.

התובע רשאי אפוא ליטול פסק-דין גם כנגד הנתבעת 2, בסכום של 50,000 ₪.

עוד זכאי התובע להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

התובע יגיש פסיקתא לחתימה, בתוך 7 ימים מהיום.

אשר לחלקה הנוסף של התביעה, בגינה ניתנה הרשות להגן לטובת הנתבעת 2 – תצהירה ישמש כתב הגנה.

ניתן בזאת צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים. ביצוע הצו יושלם עד ליום 30.10.13.

אני מורה על הגשת הראיות בתצהירים.

התצהירים, על נספחיהם יוגשו לבית-המשפט, בעותקי נייר.